ליקוט פרחי מאכל

כולנו אוהבים פרחים באגרטל בעציץ או בחצר אבל מעבר ליופי ודקורציה בשולחן הארוחה את חלק מהפרחים האהובים עלינו ניתן לאכול.

לפני הכול ש להזכיר שפרחי מאכל הם פרחים שניתן לאכלם ללא חשש לפגיעה בבריאות האדם. משך שנים שימשו פרחים מצרך נפוץ בפולקלור הקולינארי של תרבויות קדומות. הפרחים שולבו במנות ממטבחים שונים כמו במטבח האסייתי, במטבח האירופאי, במטבחי המזרח התיכון ובמטבח המודרני. שילובם מקובל, בשל הצבעוניות והארומה שהם מעניקים למנות השונות.היוו סמלם המובהק של עינוג החך ותאוות העין במטבחם של עמים עתיקים, אך אם הזמן יצאו מחלק מהמטבחים, ולאחרונה חזרו שוב "לאופנה."

אכילת פרחים הייתה נהוגה כבר מימי הרומאים השתמשו בפרחי ורדים, שומר, סיגליות ולבנדר במנות שלהם, גם במטבח האסייתי שילבו פרחי הדרים, בדבן ובהיביסקוס .

פרחי מאכל רבים מכילים נוגדי חמצון וחומרים פעילים אחרים שהם טובים בכמויות נמוכות אך הופכים מסוכנים בצריכה מוגברת.

כמובן שלא כל פרח שריחו טוב הוא פרח מאכל.

כרגע במרבית מדינות העולם המשאבים המושקעים במחקר, בפיתוח ובטיפוח של זני פרחים למאכל הם אפסיים כמעט, וגם זנים המגודלים לצורכי מאכל אינם מתאימים כלל למטרה זו.

בישראל, כמו בשאר העולם, מצוי המחקר בתחום זה עדיין בראשיתו, אם כי הוא מתקדם בכיוונים חיוביים ומעניינים. בשלב זה, נבחנות שיטות לייצור הפרחים ונעשים ניסיונות לאתר זנים שונים למאכל ולהגדירם מבחינת טעמם ואורך חיי המדף שלהם. (עלי וורדים, כובע הנזיד, אמנון ותמר ושני זנים של ציפורן.

כבר בעתיד הנראה לעין, מעריכים מומחים, צפויים פרחי המאכל להוות מרכיב נפוץ יותר בתפריטי האוכלוסיות של המרכזים העירוניים בעולם.

בשל היותם של עלי הכותרת עשירים באנטי-אוקסידנטים, בוויטמינים, במינרלים ובחומצות אמינו חיוניות. הפרחים מוסיפים צבע וטעם לאוכל ורבגוניותם גדולה במבחר הטעמים": מתוקים, מרירים, חריפים, חמוצים ומבושמים.

ברחבי העולם שוק פרחי המאכל מתחיל לתפוס תאוצה בעיקר ביפן, באוסטרליה ובארה"ב, ואפילו נמכרים בחלק מהמכולות,

במדינות אירופה פרחי מאכל נמכרים בעיר רק מסיטונאים בודדים ומתמחים, והם מהווים מוצר ייחודי המוגש אל שולחנם של אניני הטעם ומסעדות יוקרה. בישראל כרגע פרחי מאכל נמכרים בעיקר לשוק המקומי ולמסעדות המובחרות.

לפניכם רשימה של פרחי מאכל בישראל, אני ממליצה ללקט אותם בעדינות עם אופינל גינה 8 המתאים לחיתוך העדין של כל פרח ופרח.

לפניכם מספר צמחים מומלצים לטעימה

1. חמציץ נטוי

פרח אהוב על ילדים, מומלץ לאכול רק את הפרח הצהוב וגם לא בכמות גדולה הגבעול גם אכיל. בכמות גבוהה החומצה (האוקסלית) שבעלים פוגשת ביונים של סידן בגוף נוצרים גבישים דמויי-מחטים של אוקסלט הסידן. שפוצעים נימים בדרכי השתן והדם הוא שצובע את השתן בצבע אדמדם.

חמציץ מצוי

2. אמנון ותמר טעמם עדין וקצת מתקתק בארץ מגוון רחב של צבעים נהדרים לקישוט הצלחת ולהעשרת טעמם של סלטים וקינוחים.

אמנון ותמר

3. ביגוניה

בעלי טעם חמצמץ, מצוין לתיבול סלטים וכריכים. משמש כחומר טבעי לצביעת מאכלים בצבע ורוד מבלי להשתמש בכימיקלים. גם גבעולי הפרח ארומטיים וחמצמצים, רצוי להשתמש בשלב האחרון של הפריחה בקמילה ולשלבם את גבעוליהם בסלט או במאפה. מומלץ להרחיק את הכלבים והחתולים מאכילת הצמח יכול לגרום למספר בעיות רפואיות במיוחד אכילת הפקעות הרעילות.

ביגוניה

4. פרחי הדרים

פרחי הדרים מאוד ריחניים וארומטיים ובעלי טעם מתוק במיוחד בשלבים שונים אף מרים. כיוון שמירקמם מעט קשיח ומרגיש כמצופה בשעווה, פחות נעים ללעסם והם מתאימים בעיקר לקישוט ולהמתקה בסוכר או כדי לתת ניחוח מדהים למרק עוף. בנוסף, ניתן להכין שמן מתובל מפרחי הלימון או סירופ מפרחי התפוז או לזקק לשמן ארומטי

או כתה בשימוש רפואי.

פרחי הדרים

5. ורדים ברוב התרבויות הורדים מסמלים יופי ותשוקה. פרי הורד עשיר בויטמין C ומשמש מרכיב דומיננטי במיני חליטות צמחים עלי הכותרת של הורד בעלי ניחוח משכר ומיוחד, ולכן הם מתאימים לקינוח, לקישוט, לתיבול רטבים וגלידות, כתוספת מסוכרת ולהכנת ריבות ומשקאות. מי ורדים וסירופ ורדים נפוצים במיוחד במטבחי המזרח התיכון.

(במלח"ע השניה אילצו את חיילי הצי הבריטי לאכול את פרי הורד, עקב העדר פירות טריים).

ורדים

6. כובע הנזיר הפרחים והעלים בעלי ריח המזכיר פלפל, וטעם חריף כשל צנונית. מסובב אפים בלועזית – Nasturtium . הפרחים, מצהוב וכתום עד אדום, יכולים להשתלב בסלטים וכריכים, מהעלים ניתן להכין ממולאים או לתבל מרקים או כתוספת חריפה לסלט.

כובע הנזיר

7. כליל החורש בעלי טעם מעט חריף, וגם מתוק-חמצמץ ניתן לאכול את פרחי העץ הורודים שפורחים באביב. מצויין בתה הדומה במעט לטעם ורדים להקלה על שיעולים, משתלב נהדר במאכלים כמו כדורי תמרים וקוקוס.

כליל החורש

8. לבנדר

נפוץ מאוד בתעשיית הבשמים שמנים והקוסמטיקה, ובייצור סבונים ונרות. עלי הכותרת הסגולים של פרחי הלבנדר משמשים להעשרת רטבים ויכולים להתווסף לקישוט ותיבול חמאה וממרחי גבינה ועוגיות. שימושם הנפוץ ביותר הוא לתיבול גלידות, סורבטים עוגיות ואפילו בשר וכמובן כתה מרגיע.

לבנדר

9. ציפורן לציפורן מגוון צבעים. עלי הכותרת (כדאי לאכול ללא הבסיס הלבן המר מאוד) יכולים להוסיף צבע וטעם לתבשילי פסטה, אורז ומרקים בשימו שרב בתעשיית הקוסמטיקה הטבעית ובתרופות סבתא.

ציפורן

10. צבעוני (טוליפ)

הצבעוני במקור תורכי ופרסי, נדד להולנד מטופח ומגודל בעיקר למטרות נוי, אבל בתקופות הרעב של מלח"ע השניה ניזונו מהפקעות החלוטות של הטוליפים, רק פקעות ישנות שלפני זה יובשו היטב ולא התכוונו לשתול אותם בשל המצב הביטחוני. לפרחי הצבעוני טעם מתקתק עדין הפרח מתאים למילוי במלית, וגם עלי הכותרת בעלי טעם עדין ויש המכינים מהם יין.

הפקעות רעילות במיוחד שהם לא מבושלות דיה, במיוחד לכלבים .

צמח מוגן.

יש לוודא שהצמח לא מרוסס, יש אלרגיה רבה לסוג הריסוס שמרססים צבעונים.

צבעוני

11. פרחי רוזמרין

שיח הרוזמרין שימושי בעיקר במטבח הים-תיכוני. טעמו דומיננטי מוסיפים את ענפיו לפחמים בגריל או משפדים בשרים על ענפיו. פרחי רוזמרין בעלי ניחוח עדין ולכן משולב במנות שרוצים טעם עדין של רוזמרין במנה. מתאים בעיקר לבשר טלה, לדגים ולירקות אפויים. יפה לפזר את הפרחים הסגלגלים מעל מרקים וסלטים ובמיוחד על פיצות.

רוזמרין

12. פרחי שמיר בעל תכונות הרגעה לתינוקות. היוונים הקדמונים השתמשו בו למניעת גיהוקים. מתאימי בעיקר לתבשילי דגים ופירות ים. ניתן לשלב את הפרחים במיטבלים, רטבים ומרקים, או לפזר על המנה לקישוט וטעם.

שמיר

13. לוע הארי בעל תכונות רפואיות רבות טעים בסלט, טעם מתקתק.

לוע הארי

14. גלדיולה/ סייפן

מסמלת אצל הסינים עלייה יציבה בקריירה והתפתחות אישית , טעם מתקתק, בעיקר לקישוט.

הפקעת רעילה לבעלי חיים.

סייפן

15. פוקסיה

פרחיו תלויים מהגבעול כלפי מטה, וד